• Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon

כל הזכויות שמורות ל-"דליה שוחט - HappyHome" 
נייד: 050-5898945

  • דליה שוחט - HappyHome Stories

על מספרים וזמנים


מספרים: התברכתי בזכרון טוב מאוד למספרים ופחות לשמות. הזיכרון שלי לשמות מופעל רק כאשר אני פוגשת את האדם פיזית או שזה דמות מאוד מוכרת כמו זמר/ת, שחקן או שחקנית, אמן ו... נו... ראש ממשלה... שאי אפשר לברוח מזה...

אני בקושי זוכרת שמות של סופרים לדוגמה, ותמיד אני אמליץ על ספר לפי שם הספר ולא לפי שם המחבר. אני זוכרת הרבה תאריכים: תאריכים שאין לי מה לעשות איתם בדיוק: הנה כמה דוגמאות: יש לי חברה בברזיל שלא ראיתי אותה פיזית כבר מעל 25 שנה. אני זוכרת את היום הולדת שלה, מספר הטלפון של בית הנעורים שלה (כן, כשהיינו ילדות – לפני יותר מ-35 שנה, הייתי מגיעה הביתה מבית הספר בשעה 13:00 ובשעה 13:01 הייתי מסובבת את החוגה של הטלפון), אפילו זוכרת את יום ההולדת של אחותה. בשביל מה? לא יודעת.... היום יש פייסבוק שמתזכר אותנו על ימי הולדת וכל תאריך חשוב אחר...

אני זוכרת את מספרי הטלפון של הבית שלי בברזיל, של חנות הבגדים של הוריי, מספר חשבון הבנק שהיה להם והכי מטורף: אני זוכרת את מס' ת.ז. של האקס המיתולוגי שלי וגם מספר רישוי הרכב שלו.... וגם כל מספרי רישוי רכב שקניתי עד היום פה בארץ. פורד פיאסטה לבנה, 32-614-85 – שלקחה את יוני ואותי לפני יותר מ-20 שנה לחופי סיני. פרט קטן: בלי מזגן..... השבוע נתקלתי במסמך ישן מאוד של אבא שלי, ואם מדברים מספרים תראו בתמונה את מספר תעודת הזהות שלו דאז. 1959. מספר 615.615. מצחיק. ואם שמתם לב לתאריך הלידה של אבא: 1906 - יש פוסט שמתייחס ליום ההולדת 111 שלו. מספרים... מספרים...

אני לא שולטת בזה. אחד היתרונות הוא שיש לי אין ספור אפשרויות לסיסמאות בכל מיני אתרי אינטרנט. יתרון נוסף הוא שאני בקלות זוכרת מחירים של מוצרים בסופר. אז אם אני מחליטה ללכת לסופר אחר אני מצליחה בראש לעשות השוואות מחירים ולקנות רק מה שבאמת זול יותר. (או לפחות נדמה לי...) אנחנו פוגשים בחיים אנשים שמתחברים אלינו במספרים. יש לי חברה שאחותה נולדה באותו תאריך לידה שלי והבת של אותה החברה נולדה באותו תאריך לידה של אחותי. זה יותר מצחיק ממסובך. אל תבזבזו זמן בלהבין. האמת, שאני מאמינה שמספרים מנהלים אותנו. הם נמצאים בכל מקום: כסף, חשבון בנק, מספר טלפון, גיל, מספר ילדים, ת.ז., שעת הגעה ליעד ועוד.... זמנים: לפני מספר ימים נסעתי לטיפול בדיקור אצל המטפל הנהדר שלי שנמצא בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. יום לפני, הייתה תקלה ברכב שלי והחלפתי מצבר. יומן הפגישות שלי מסונכרן עם ה-WAZE. זה עוזר לי לתכנן את זמן היציאה ומצאתי שזאת אפליקציה שמדייקת ב-99% מהנסיעות שלי. על הדקה. התחלתי בנסיעה. לפי ה-WAZE אני אמורה להגיע בזמן. אחד התכונות שלי, זה שאני אוהבת להגיע בזמן לפגישות. אני שונאת לאחר. לפי השעון ברכב, היה לי ים זמן, זאת אומרת, נסיעה רגועה מאוד, עם הנאה על הנופים בדרך כי כמו שאמרתי להגיע בזמן לפגישות גורם לי אושר עילאי. אני ממש נלחצת לדעת שמחכים לי. אין לי בעיה להקדים ולהמתין ובעיקר כשזה תור לטיפול, רופא או אפילו למניקור, אם יש איחור זה גורם לשרשרת של עיכובים ואני לא רוצה להיות אחראית על זה. אז אני מעדיפה להקדים. נקודה. מסתכלת לשעון ברכב וזה מראה לי שלשמחתי אני יכולה לנסוע ממש ברוגע בלי חשש לאחר. לאחר כעשרים דקות נסיעה, שדות ירוקים, שמיים בהירים ואפילו להקות ציפורים ברקיע שמעדיפות את הכפר על פני העיר, אני שומעת: "הגעת ליעד!" כך אומרת סיוון מ-WAZE בלשון נקבה, כי כך אפשר להגדיר, וגם הפעם, היא צודקת לגבי השעה המתוכננת להגיע ליעד: השעה 11:00. כתוב על הצג של הנייד. איך? זה לא שעון קיץ, זה לא שעון חורף ובדרך כלל זה הפרש של שעה ולא של עשר דקות. אני מסתכלת על השעון ברכב והוא מראה 10:50. בנייד השעון מראה 11:00. נופל לי האסימון. כנראה לקח עשר דקות לאיש המיומן להחליף את המצבר באוטו אתמול והשעון ברכב נעצר וחזר לפעול אחרי עשר דקות לפי השעה שנכבה. כמו שאני מכירה את עצמי. הייתי מאוד נלחצת לדעת שאני מגיעה ממש על הדקה ובזכות עשר הדקות האלה, קיבלתי מתנה: רוגע, אפשרות להנות מהנוף ולנהוג בכיף. שואלת את עצמי: למה לתת לשעון/מספרים לנהל אותי? אם בחרת להשתמש באפליקציית ניווט אז תסמכי על זה וגם אם תגיעי על הדקה, תהני מהדרך. גם אם תאחרי כמה דקות, תהני מהדרך. אחרת הפסדת פעמיים. מה הפסדת? זה ברור... בסופו של עניין, כולנו בני אדם. אם לכל אחד יש מספר תעודת זהות אחר, קצב פעימות הלב שונה, לכל אחד זוית אחרת על אותו הנושא, אז מה הסיכוי שגם כל השעונים יהיו באמת מסונכרנים? הכל לטובה. כנראה אני מכורה לתחושה. תחושה שאני שולטת בזמן ולא הוא בי... ומי שיירצה המלצה על מטפל ברפואה סינית – מעולה – שייפנה אלי. על הדרך, נוף כפרי, קליל וירוק – מובטח. ולעצמכם/ן תבטיחו - להנות מהדרך.

כמה מילים נוספות על יולי אוגוסט... אני שומעת מחברות וגם מלקוחות שזאת תקופה עמוסה. כנראה בגלל החום. הימים ארוכים ורוצים להספיק כמה שיותר. לאלו שיש ילדים, יש התארגנות גדולה בנוגע לחופש, קייטנה וסידורים רבים. אני רוצה להמליץ על כמה הרגלים/טיפים קטנים שמאוד עוזרים לי. מניסיון: 1. לשתות הרבה מים - לא רק בקיץ. זה מוריד מתח שלפעמים לא מורגש עמוק בתוך הגוף. 2. לקחת פסק זמן של 20 דקות באמצע היום. לא לחשוב על כלום. אפשר לחשוב על פרחים ופרפרים. 3. לעשות דברים בדרך אחרת ממה שרגילים, לדוגמה לצחצח שיניים עם יד שמאל, במידה ואתם ימניים. לחזור הביתה מהעבודה בדרכים אחרות. בשורה התחתונה: לצאת מהאוטומט. זה מרענן, ממלא אנרגיות ומאפשר לעבור את הקיץ בקלות יותר. גם אם חווים חופש של דקה. בראש. עדיין זה חופש. זוכרים? פשוט להנות מהדרך!

#פרחים #אבא #אקסמיתולוגי #טיפים

Subscribe to Our Site